21.6.2024

שישי אישי 21.6.24
השבוע אבא שלי נסע ברכבת.
בעודו עולה באיטיות האופיינית לבני גילו במדרגות הכניסה לתוך הרכבת, אוחז במעקה ומטפס אט אט,
חייל שמיהר להיכנס גם כן, לפני שיסגרו הדלתות,
זינק לתוכה עם התיק הענק והכבד שלו,
ועל הדרך העיף את אבא שלי.
כששמעתי את הסיפור, התכווצתי.
במיוחד נוכח הסימן הכחול במצח, והברך הנפוחה והכואבת.
באינסטינקט שאלתי את אבי: "מה אמרת לחייל?"
והוא ענה לי "כלום"
"תגידי, אפשר לכעוס על חייל?"
חייך אותי אבא שלי 💗
אני יודעת שיש לי אבא ממש חמוד (חמסה)
ואני גם יודעת שאי אפשר בימים אילו לכעוס על אף חייל וחיילת,
הם עושים כל כך הרבה למעננו…
הנפילה ברכבת הסתיימה בכך שאיש אחד עזר לאבא שלי לקום, אישה אחרת הרימה לו את התיק ואיש נוסף הרים לו את המשקפיים ויישר אותם.
ככה זה עם ישראל, כשאחד מאיתנו נופל, כולנו קמים לעזרתו.
 
שישי אישי 2.5.2025

2.5.2025

הדרך והיעד
שניהם מחזיקים חדרים נפרדים בלב,
זה לא עניין של או-או
אלא של גם-וגם.

קרא עוד »
שישי אישי 25.4.2025

25.4.2025

את הפוסט הזה, כותבת הפעם לעצמי:
התמדה היא לא רק נחישות בלתי נלאית,
אלא היכולת להמשיך למרות העליות והמורדות.

קרא עוד »
שישי אישי 23.4.2025

23.4.2025

כשהיינו ילדים, אמרו לנו : לא לצאת מהקווים, כשאנחנו צובעים.
כשהפכנו למבוגרים המליצו לנו, לצאת מהקופסא, מהמסגרת, מאזור הנוחות…

קרא עוד »
שישי אישי 18.4.2025

18.4.2025

אתם מאילו שאוהבים לאכול מצות, או פחות?
נשארו לנו עוד יומיים לאכילת המצות
ורגע לפני שהן מפנות בחזרה את מקומן ללחם ולחלות
מוצאת את עצמי מתבוננת בהן מרחוק… ומקרוב
ומגלה את הקסם.

קרא עוד »

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה

דואר אלקטרוני *
שם *
נייד *