18.4.2025

שישי אישי 18.4.2025
שישי אישי 18.4.2025
אתם מאילו שאוהבים לאכול מצות, או פחות?
נשארו לנו עוד יומיים לאכילת המצות
ורגע לפני שהן מפנות בחזרה את מקומן ללחם ולחלות
מוצאת את עצמי מתבוננת בהן מרחוק… ומקרוב
ומגלה את הקסם ;

החורים הקטנים במצה הם לא רק חלק מתהליך האפייה,
חורים שנועדו למנוע מהבצק להתנפח, להישאר דק וצנוע.
כשאני מעמידה את המצה אל מול האור,
אני רואה איך האור חודר דרך החורים, ויוצר מעין כוכבים קטנים וזוהרים.

מצה… מציץ… למצוא… למצות.
המילים כמו מתחברות ורוקמות את סיפור חיינו.

דרך החורים האלו מציץ האור, שמבקש להזכיר לנו
שגם במציאות שהיא לא כולה מוארת,
יש נקודות של אור אלוקי. הן שם, רק צריך לבחור לראות אותן.
לפעמים אנחנו עוברים תקופות מאתגרות, כאילו נוצרו סדקים, נוצרו חורים וחוסרים…

אבל מסתבר, שאם נתאמץ להרים את הראש ולשנות את זווית הראייה והגישה שלנו נגלה שדרך הסדקים בחיינו – יכול להיכנס אור.

המצה קלה לשבירה, כמו קיר דק שאין לו עמידות.
וכך גם אנחנו לפעמים – שבירים, פגיעים.
אבל אולי השבריריות הזו היא לא חיסרון אלא יתרון?
אולי דווקא כשאנחנו נסדקים, נפתחים חרכים שדרכם האור יכול לחדור…

לראות את האור במציאות זו בחירה ועבודה שלנו.
למצוא את האור המציץ מן החרכים.
למצות את הטוב, את היופי, גם כשהוא מוסתר בין הקשיים.
החורים במצה יכולים להיות גם פתחים אל הלב.
הזמנה לפתוח את תריסי החיים ולהכניס אור פנימה.
לשאוב ממנו כוח, חיות, אמונה וביטחון.
ואז, כשהלב שלנו מלא, להעניק מהאור הזה לאחרים.

הבחירה היא שלנו
האם ומתי החורים הם חסרונות ו/או פתחים.
לפעמים, דווקא דרך הסדקים והחוסר שבחיים,
מציץ האור הגדול ביותר.
שישי אישי 16.5.2025

16.5.2025

יום שישי בצהריים.
בחור פוסע ברחוב עם זר פרחים ביד.
בלי תיק.
בלי יעד נראה לעין.
רק זר.

קרא עוד »
שישי אישי 9.5.2025

9.5.2025

"אל תגידו 'נפל בקרב' תגידו 'עלה בקרב' "
כך למדתי מהמורה שלי דנדן וינוקר, ששמע את המונח וההסבר מרבנית ידועה בעיר בה הוא גר, צפת.

קרא עוד »

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה

דואר אלקטרוני *
שם *
נייד *