21.6.2024

השבוע אבא שלי נסע ברכבת.

בעודו עולה באיטיות האופיינית לבני גילו במדרגות הכניסה לתוך הרכבת, אוחז במעקה ומטפס אט אט,

חייל שמיהר להיכנס גם כן, לפני שיסגרו הדלתות,

זינק לתוכה עם התיק הענק והכבד שלו,

ועל הדרך העיף את אבא שלי.

כששמעתי את הסיפור, התכווצתי.

במיוחד נוכח הסימן הכחול במצח, והברך הנפוחה והכואבת.

באינסטינקט שאלתי את אבי: "מה אמרת לחייל?"

והוא ענה לי "כלום"

"תגידי, אפשר לכעוס על חייל?"

חייך אותי אבא שלי

אני יודעת שיש לי אבא ממש חמוד (חמסה)

ואני גם יודעת שאי אפשר בימים אילו לכעוס על אף חייל וחיילת,

הם עושים כל כך הרבה למעננו…

הנפילה ברכבת הסתיימה בכך שאיש אחד עזר לאבא שלי לקום, אישה אחרת הרימה לו את התיק ואיש נוסף הרים לו את המשקפיים ויישר אותם.

ככה זה עם ישראל, כשאחד מאיתנו נופל, כולנו קמים לעזרתו.

תובנות שאספתי במהלך השבוע,
מוזמנים לבחור חלום אחד:
1. חלומות יכולים להתגשם עם "תפאורה" שונה ממה שתכננתם.
…

♡ מעשה בציפור אחת ושני עצים ♡
פעם אחת, ציפור חיפשה מקום לבנות בו את הקן שלה,
ולהגן על ביציה מפני הגשמים העזים שהיו צפויים להגיע.

ריקוד הוא לא רק תנועה פיזית, אלא גם דרך חיים (תרתי משמע).
לנוע עם הקצב.
החיים, כמו ריקוד, יש להם קצב משלהם.

כל דבר בחיים בא ללמד אותנו משהו.
– כל מי שסגר לנו דלת, בא ללמד אותנו איך לפתוח דלתות חדשות
…

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה