19.7.2024

מצאתי פתרון !

עליו אפשר לומר : Walk the Talk

איך אני אזכור את המשובים שאני מקבלת בסיום כל סדנה?

אחד הדברים שאני מלמדת בסדנאות שאני מנחה

הוא על הכוח של שילוב ציורים עם המילה הכתובה

להפוך את התוכן והמסרים לזכירים יותר.

בדר"כ בסיום סדנה

אני עייפה פיזית ולכן אני לא מצליחה לזכור ולהפנים

את המשובים שאני מקבלת בסיום הסדנאות.

באותם רגעים שהם נאמרים אני מרגישה את המילים המפרגנות והמשובים המעצימים

אבל טכנית מתקשה לשחזר אותם ולייצר מהם עוגנים.

אז מה עשיתי?

ציירתי מסגרות

וביקשתי שלתוכן יכניסו את המילים הטובות.

כמה כייף לסיים שבוע

בדפדוף בגלריית התמונות
שמזכירות לי מה ואיך היה…

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להתמקד ולהשיג את מטרותינו.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להרגיש ביטחון ויציבות בעולם משתנה.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לגלות את הייחודיות שלנו בתוכה.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי ללמוד את גבולות היכולת שלנו.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לצמוח ולהתפתח בצורה מובנית.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להבין את ערך החופש שמחוצה לה.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לראות את העולם מנקודת מבט חדשה.

לפעמים המסגרת היא בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לגלות את היצירתיות שבמגבלות.

אם היית נשארת
עוד קצת בעולם הזה
היינו חוגגות לך מחר יום הולדת.

כן, בדיוק שם.
מאחורי הדופק המואץ.
מאחורי המשפט שכותבים ואז מוחקים.

יום שישי בצהריים.
בחור פוסע ברחוב עם זר פרחים ביד.
בלי תיק.
בלי יעד נראה לעין.
רק זר.

"אל תגידו 'נפל בקרב' תגידו 'עלה בקרב' "
כך למדתי מהמורה שלי דנדן וינוקר, ששמע את המונח וההסבר מרבנית ידועה בעיר בה הוא גר, צפת.

מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה